עמירה ראלב ואח' נ' סהר ציון חב' לביטוח בע"מ ואח'

פסק דין חלקי והחלטה

ביום 31.5.03 אירעה תאונת דרכים בה היה מעורב רכב מסוג מיצובישי מ.ר. 17-141-20.

ג'אלב עמירה, התובע 1 בת"א 10364/03, נהג ברכב.

הנוסעים ברכב היו עלאא עמירה ומוחמד עמירה, התובעים 2 ו- 3 בת"א 10364/03, והתובעים בת"א 5667/05.

סהר חברה ישראלית לביטוח בע"מ (להלן: "סהר") הוציאה לרכב תעודת חובה והתעודה שולמה במועד. שם המבוטח עדנאן אנג'ס.

הנהג, ג'אלב עמירה תושב שטחים. הרכב הוא רכב בעל מספר רישוי ישראלי.

המחלוקת בין הצדדים מתייחסת לטענת סהר כי הרכב הוא בבעלות ג'אלב עמירה (להלן: "ג'אלב").

לטענת סהר, הבעלים הקודם של הרכב, עדנאן אנג'ס, מכר את רכבו לגאלב זמן רב לפני התאונה. ג'אלב, כתושב שטחים, ידע שהוא אינו יכול לרשום את הרכב על שמו ואינו יכול לבטח אותו, ולכן נערך הביטוח על שם עדנאן אנג'ס, על אף שהוא כבר מכר את רכבו לג'אלב.

עוד לטענת סהר, אילו היא ידעה שהבעלים של הרכב הנו תושב שטחים, אשר אינו יכול לרשום את הרכב על שמו במשרד הרישוי, היא לא הייתה מבטחת את הרכב, ומטעם זה אין כיסוי ביטוחי.

יתר הצדדים חולקים על טענתה של סהר בעניין הכיסוי הביטוחי וטוענים כי טענה זו מהווה הרחבת חזית.

תעודת הביטוח הוצאה בתאריך 5.3.02.

התאונה אירעה ביום 31.5.02, דהיינו כשלושה חודשים לאחר שהוצאה התעודה.

העובדות

ג'אלב הצהיר כי הרכב בו הוא נהג היה שייך לעדנאן אנג'ס, אשר נתן לו את הרכב ברשות ובהסכמה (ג'אלב, סעיף 8 לתצהיר).

ג'אלב צירף לתצהירו אישור בכתב שנערך על ידי עדנאן אנג'ס התומך, לטענתו, בגרסתו. באישור נכתב:

"שייכת לי רכב מסוג מיצובישי L200 צבע לבן מ"ס רכב: 17-141-20

ואני עדנאן אנג'אס נתנתי (כך במקור, ע.כ.) את הרכב בתאריך 31.5.2003 יום שבת למר גאלב עמירה מספר ת.ז. 851271619 תושב נעלין ובאותו יום נסע מר גאלב באוטו והוא עשה תאונה דרכים בשעה 10:00 בלילה וישר הודעתי לחברת ביטוח לגבי התאונה לפי תעודת הביטוח..."

ג'אלב הצהיר כי: "בשום אופן לא גנבתי את הרכב, לא לקחתי אותו בלי אישור של עדנן אנג'ס, היה לי אישור שלו להשתמש ברכב כרצוני. היתה לנו כוונה שהרכב ימכר לי תמורת 30,000 ₪, כי הוא היה חייב לי כסף, אבל טרם חתם לי על העברת בעלות במשרד הרישוי" (ג'אלב, סעיף 9 לתצהיר).

בחקירה הנגדית העיד ג'אלב כי הוא עבד עם עדנאן אנג'ס. לפי עדותו: "קניתי את האוטו ממנו, אני לא יכול לרשום את זה על שמי כי אני תושב שטחים, כל שישי שבת האוטו נשאר אצלי בכפר בנעלין. אנחנו עובדים במשך השבוע ביחד עם האוטו." לפי עדותו, הוא קנה את הרכב במחיר של 30,000 ₪. לא נערך הסכם בכתב והוא עדיין לא שילם את כל הסכום (עמוד 9 לפרוטוקול מיום 7.3.10).

כאשר נשאל ג'אלב מדוע בתצהיר כתב שהוא התכוון לקנות את הרכב ואילו בעדותו הוא העיד כי הרכב נמכר לו, השיב: "כי כל חודש היינו מקזזים חלק בשביל לקנות אותו" (ג'אלב, עמוד 19 לפרוטוקול מיום 7.3.10).